היריאמה, גיבור הסרט מתואר בשיגרת חייו מהזריחה ועד שנתו.
הוא אחראי על ניקיון השירותים הציבוריים בטוקיו, וזאת הזדמנות עבורנו לראות כיצד הם לא רק מתוחזקים בניקיון מופתי אלא בנויים במבנים ארכיטקטוניים מעניינים וחדשניים. (ממש כמו אצלנו).
הוא לא רק שומר על ניקיונם של השירותים, אלא גם מקפיד על ניקיונו שלו: צחצוח השיניים, גזיזת השפם, הגילוח כל בוקר, והניקיון בבית המרחץ לאחר שעות עבודתו.
הוא מזליף מים מדי בוקר על הצמחים שהוא מטפח ויוצא מדלת ביתו עם חיוך רחב כלפי מעלה, כלפי צמרות העצים.
העצים הם מוטיב מנחה לאורך כל העלילה, הם נשקפים מחלון ביתו עם שחר, ומלווים אותו בכל מקום שבו הוא מנקה, ומופיעים כצללים פיוטיים בחלומותיו, ו"עץ השמיים", המגדל בטוקיו מצולם בשעות שונות של היממה בזויות שונות, גם הספר של קורה אידה נקרא "עץ".
אנחנו מבינים שזהו אדם שהטבע הוא חלק חשוב בעולמו, הוא בוחר כל יום לאכול ולשתות בצל העצים בפארק.
הוא נוהג לקרוא כל לילה ספר לפני הירדמותו: פוקנר, ספר על ההבדל בין פחד לחרדה. בחלומותיו הוא רואה את צללים של חוויותיו ביום. הוא שותק רוב הזמן, אך כאשר הוא מדבר, דבריו בעלי עומק פילוסופי. נדמה, שהוא יודע ליהנות משעותיו ואומר לאחייניתו, ניקו, שברחה מביתה: "עכשיו זה עכשיו", פעם אחרת זה פעם אחרת".
והשאלה האם כשצללים מתאחדים זה עם זה הם הופכים לכהים יותר נבחנת הלכה למעשה, והתשובה היא, הם לא משתנים.
כלומר, צללי המציאות לא משנים את המציאות' ואולי זהו רמז וסמל לסכסוך משפחתי נרמז שהביאו למצבו בהווה הסיפורי, ולפעם היחידה שבה אנו רואים אותו בוכה.
היריאמה הוא איש של העבר, הוא מקשיב לקלטות ישנות של מוסיקה משנות ה70-80- וחושב שאייפון זה שם של חנות.
השירים המושמעים, כולם באנגלית (פרט לאחד ביפנית) אינם סתם שירי אוירה, אלא יש בהם אמירה השופכת אור על חייו של האיש הזה. הוא אינו בודד. הוא חי את העכשיו ללא מרירות, ללא מטעני עבר, הוא המשיך הלאה, "עכשיו זה עכשיו" מחויך, אהוב על סביבתו והשיר של לו רייד Ferfect Day ( לחצו על הקישור כדי להקשיב)
מסיים את הסרט, ומצטרפים אליו שירים נוספים שמילותיו של אחד מהם: "שחר חדש יום חדש", אך בשום אופן לא באופן קיטשי.
סרט למיטיבי קולנוע, שכן, לכאורה לא מתרחשת בו שום דרמה. אולם, בסרטי איכות הדרמה רוחשת מתחת לפני השטח, נרמזת ומעוררת מחשבות, רגשות ושאלות בקרב הצופה מבלי לתת תשובות חד משמעיות.
וים ונדרס, הבמאי הגרמני חתום על "מלאכים בשמי ברלין", "פריז טקסס", "פינה", בואנה ויסטה קלאב" ועוד.
קוזי יאשוקו השחקן הראשי זכה בפרס זה בפסטיבל קאן
יפן, 2022, 123 דקות.
